החלטה בתיק בר"ע 47315-12-11

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (הנשיא מיכאל שפיצר; ב"ל 10-08-25397), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 1.7.2010 (להלן - הוועדה), אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

2.     המבקש נפגע בגבו בתאונת עבודה ביום 8.11.1998. ועדה רפואית לעררים מיום 26.8.1999 קבעה למבקש 0% נכות לצמיתות, וציינה כי ביום 13.1.1999 נפגע המבקש בתאונה נוספת בגבו.

3.     המבקש הגיש תביעה להחמרת מצב. ועדה רפואית קבעה כי אין החמרה במצבו. הוועדה מושא בקשה זו שמעה את טענות ב"כ המבקש, ערכה לו בדיקה קלינית מקיפה, במסגרתה השוותה בין בדיקת EMG שנערכה למבקש ביום 13.12.1998 לבין בדיקת EMG שנערכה לו ביום 16.10.2005, וקבעה כי למעשה אין עדות לשינוי משמעותי בין שתי הבדיקות, ויותר מכך - בבדיקה משנת 2005 נצפה שיפור מה. הוועדה ציינה כי המבקש מתהלך עם מכשיר ברגל שמאל מסוג UFO. הוועדה ציינה עוד, בין היתר, כי אין צניחה של כף רגל שמאל. הוועדה סיכמה ממצאיה כך:

"מעיון בתיק רפואי... עולה שסבל מכאבי גב תחתון לפחות משנת 1997 ... הוועדה עיינה באישור רפואי חוו"ד ד"ר דרור רובינסון מ-24.6.10 ... מוצא חולשה שרירית, היעדר החזר אכילס משמאל (שאינו מתאים לפגיעה בגובה L4-5 ), הפרעות תחושה וצניחת כף רגל ממצאים שלא נמצאו בבדיקה נוכחית כולל בדיקה מדוקדקת ומכוונת לעניין זה על ידי רופאה מומחית בתחום הנוירולוגיה ומומחה בתחום אורטופדיה (ע"ש). לא ניתן לפיכך לקבל מסקנות חוות דעתו מאחר ואינן תואמות את ממצאי הוועדה. בבדיקת רופאה נוירולוגית לא נמצא פחת עצבי וללא שינוי בעל משמעות בבדיקת EMG מ-2005. לדעת הוועדה אין החמרה."

4.     בית הדין האזורי דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה, וקבע כי הוועדה התכנסה בהרכב מתאים, שכלל אורטופד ונוירולוגית, וכי מפרוטוקול הוועדה עולה כי הבדיקה שנערכה למבקש היתה מקיפה ויסודית. הוועדה התייחסה לבדיקות ה-EMG ולחוו"ד ד"ר רובינסון באופן ראוי, ומשכך לא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה.

5.     בבקשת רשות הערעור שלפני נטען, כי הוועדה לא יישמה את ממצאיה שלה עצמה ביחס לבדיקת ה-EMG, ולא התייחסה לעובדה שהולך עם מכשיר ברגל שמאל. עוד נטען כי הוועדה שגתה כאשר התייחסה לעברו הרפואי, שאינו קשור לתביעת ההחמרה, ולא התייחסה באופן מספק לחוו"ד ד"ר רובינסון.

6.     לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח לפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין. על האמור בפסק הדין האזורי אוסיף, כי חרף העובדה שהוועדה ציינה ממצאים מסויימים ביחס לשתי בדיקות ה-EMG , הרי שלא מצאה לנכון להעניק למבקש נכות כלשהי בגינן, כפי שלא הוענקה למבקש כל נכות בגין אותם הממצאים שנמצאו בשנת 1998. מה גם שהוועדה הוסיפה וציינה כי דווקא בבדיקה משנת 2005 נצפה שיפור מסויים.

באשר להתייחסות לחוו"ד ד"ר רובינסון ייאמר, כי הוועדה הסבירה היטב מדוע היא אינה מקבלת את חוות הדעת, משהממצאים שמצאה היא בבדיקתה שונים בתכלית. הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית מקיפה ויסודית, הן אורטופדית והן נוירולוגית, ובדקה באופן מכוון את הממצאים העולים בחוו"ד ד"ר רובינסון ובטענות המבקש, ולא מצאה ממצאים כלשהם בבדיקתה. בהתאם לפסיקתנו, די בנימוק של שוני בממצאים כדי להצדיק את אי קבלתה של חוות דעת מטעם הנפגע. 

באשר להתייחסות למכשיר שמרכיב המבקש על רגל שמאל ייאמר, כי הוועדה ציינה עובדה זו מפורשות, אולם מממצאי בדיקתה ניתן להבין, אף על פי שלא נכתב כך מפורשות, כי הוועדה לא מצאה בבדיקתה את הממצא שהצדיק את הרכבת המכשיר, והוא צניחת הרגל. מכל מקום, אין בעצם הרכבת המכשיר כדי לחייב את הוועדה להעניק נכות כלשהי כאשר היא איננה מוצאת את הממצאים המתאימים לכך בבדיקתה.

באשר להתייחסות לעברו הרפואי של המבקש ייאמר, כי הוועדה לא הסתמכה על עברו הרפואי כנימוק לדחיית תביעתו, אלא העירה זאת אגב סיכום ממצאיה. הוועדה הסתמכה רק על ממצאי בדיקתה שלה לצורך דחיית תביעת ההחמרה של המבקש, כפי שנדרש ממנה בהתאם לפסיקתנו. בהקשר זה יש להעיר עוד, כי גם הוועדה משנת 1999 שקבעה את נכותו של המבקש בגין התאונה התייחסה לעברו של המבקש ולהשפעת התאונה הנוספת שעבר על מצב גבו.

נוכח האמור לא מצאתי כי יש מקום ליתן רשות הערעור.

7.     סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,טז' שבט התשע"ב (19 פברואר 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: